תולדות הקהילה באלאשא יארמאט
קיצור הולדות קהילתנו הקדושה ב'יארמוט תע"א, רבני-ה מוסדרתי ה וכו'
סקירתנו זו אינה מתימרת להיות תיאור מקיף
של תולדות יהודי עירנו, אלא קיצור נמרץ בלבד,
וזאת משום שכל התעודות ההיסטוריות של
הקהילה אבדו בשואה ולא נשאר מהן שריד, ולכן
כל ידיעותינו הצטמצמו בליקוט חומר מספרים
שונים המזכירים את קהילתנו הק' ואת גדולי-ה,
או מאי-אלה שרידים פזורים, כגון מצבות, כתבי
רבנות, זכרונות וכו' שאינם יכולים לבוא במקום
תעודות ופנקסים המתנהלים במשך מאות בשנים.
.לכן השתדלנו עד כמה שהיה באפשרותנו לתת
תמונה קצרה ותמציתית ממאות השנים האחרונות
ומובן שכל מה שנתקדם יותר לתקופתנו תהיה
היריעה רחבה יותר. מטרת סקירה זו היא בעצם
להנציח את קהילתנו הק' בדור האחרון שלפני
השואה, ולכן לא נכנס לפרטים יתר במאות
הקודמות, אלא נזכיר את המנהיגים הרוחניים
בלבד, ונציין אי-אלה דברים אפייניים (הגשת
כתבי רבנות וכו'). לעומת זה נתאר בפרוטרוט
את . מוסדות הקהילה ומאורעותיה המיוחדים
בדורות האחרונים.
.קהילת יארמוט היתה מהקהילות העתיקות
ביותר בהונגהי' מספרים שונים מתברר שכבר
לפגי חמש מאות שנה ומעלה היו בעירנו יהודים.
בזמן מלחמת התורקים נחרבה העיר כמעט כולה
ואתה גם הקהילה היהודית ומוסדותיה, ביניהם
בית הקברות הישן שהיה במערב העיר. לצערנו
לא נשאר ממנו זכר. זרם הפליטים מאזרח,
כתוצאה גזירות ת"ח-ת"ט הביא אתו תנופה
מחודשת ומאז התפתחו מוסדות הקהילה,
וקהילתנו נעשתה שוב לאחת הגדולות והחשובות
בהונגרי'. העדות הטובה ביותר לכך הם גדולי
הרבנים ששימשו בקודש כאן וכן מצבות עתיקות
מבית הקברות החדש שהוקם הפעם בדרומה של
העיר. המצבה העתיקה ביותר בבצע .זה היא
משנת תקי"ט .של ש"צ ומו"צ בשם הרה"ג מוה"ר
ר' נתן ברבי שלמה ז"ל, ששימש כנראה
בתפקידים אלה בעירנו.
בס' "הדרת קודש" על עניני "חברה קדישא"
בקהילות הונגרי' כותב בן-עירנו הקה"צ ר' אשר
שורץ זצ"ל בעל ס' "מנחת אשר" על החברה
קדישא בעירנן לפי דבריו, נשרף פנקס הח"ק
של קהילתנו בזדון ע"י אחד מעובדי החברה
שפוטר מעבודתו.
משנת תקי"ט ועד תקנ"ט, בנשך ארבעים שנה
יש בידינו רק מסמך עתיק אחד, משנת תקמ"ו
ובו פסק דין בין שני יהודים שהסתכסכו
בקהילתנו, אולם קשה לפענח פזק דין זה.
בשנת הקנ"ט נבחר לרבה של העיר הרה"ג
מוהר"ר זאב שאלף בוסקוביץ זצ"ל בן הגאון
מרן בעל "מחצית השקל" זצ"ל. בחירת גדול
כזה לקהילתנו מוכיחה שקהילתנו היתה חשובה
במעלה. ר' זאב וואלף זצ"ל שמש בקודש חמש
שנים עד תקס"ד, וכפי שמסתבר מכתב הרבנות
שהוגש למרן החת"ס זצ"ל (ראה להלן), גם
לאנשי הקהילה לא היה ברור למה הוא עזבם.
והנה כאמור הגישו מנהיגי קהילתנו כתב
רבנות לשר התורה רשכבה"ג מרן החתם סופר
זצ"ל, וז"ל כתב הרבנות:
"ב"ה, בשנת מ'ב'ש'ר' ט'ו'ב'ה' (תקס"ד
המבלבה"ד) כ"ה מנחם, ק"ק ירמוטה, חורש
מצל וגבה קןמה חסני כאלונים וכו', הגאון
המפורסם מוהר"ר משה נ"י.
טרם נדבר על מה באנו, חשבנו להודיע
לאדונינו נאמנה, כי העיר הזאת ק"ק יארמוטה,
אם כי היא רוכלת העמים ויושבי' ב"ב אנשי
מסחר, כרובם כן כולם יראי השם הנכבד, המה
שוקעים לקול הורים ומורים, אוהבי תורה
ומכבדים לומדים ומחזיקים ביד ההוגים בה, והי'
פה להרב מרא דאתרא ישיבה גדולה אשר נתן
להם ארוחתם תמיד בסבר פנים יפות ואין
מחסור, והנה מודעת זאת שהרב הגאון מוהר"ר
וואלף באסקאוויטץ נ"י ישב פה אתנו חמש שנים
בנוה שלם ובמנוחות שאננות, נהגו בו בכבדות
ואור פניו לא הפילו, ואם כי צרכי הרב וביתו
מרובים הם, בישע אלקים חלב חטים השביעוהו
וחסרון לא יוכל להמנות, עקב כסיבות מתהפכים
רוח אחרה היתה אתו וזה קרב שנה שיצא מאתנו
לק"ק קעללין אשר בבעהמען המדינה. ועתה
רוח ה' נוססה בקרבנו, אדיריהם וצעיריהם
הסכימו לבחור להם רב ומורה וכו'. כהיוס נדברו
איש אל רעהו באסיפת אקרו"ט קהל יצ"ו בזה,
ואם נמצא חן בעיניו, יודיענו אס יתרצה ויתפייס
לישב בתוכנו ולהאציל מרוח מבינתו כאשר
בטחנו בישע אלקים שימצא פה כל ישעו וחפצו
הן בעניני מחיתו ודי סיפוקו והן בבראו ללמד
את בחורי ישראל ובואו מכנף הארץ לשאוב
מבאר חכמתו וכו'. ואחרי בוא דברי קדשו אלינו
וברצות ה' יוגמד הדבר בקרב הימים וכו'.
ובעה"ח הק' משה סענדא ועוד התימות".
(עד כאן האיגרת סיבת סירובו של מרן החת"ס
ז"ל לא ידועה לנו).
עד התקופה הנ"ל גם לא ידוע לנו על
התפתחות מוסדות צבור בעירנו.
בשנת תקע"ה נתקבל כרב אב"ד הגאון האדיר
המפורסם, מרן ר' מאיר א"ש (מהר"ם א"ש)
זצוק"ל שהיה כגדולי תלמידי דמרן החת"ס ז"ל
וכן מגדולי הרבנים בהונגרי'. הוא ישב כבוד
בעירנו במשך 20 שנה עד תקצ"ה ומכאן נתעלה
לאונגוואר בתקופת כהונתו הוקמה ישיבה גדולה,
בית חולים יהודי ועוד. באותו זמן היתה עירנו
גם מקום מושבם של כמה מגדולי ישראל, ביניהם
הרה"ג מוהר"ר חיים ארי' זצוק"ל המגיד מדאנציג,
שהיה מפורסם לאיש צדיק ובעל מקובל
גדול. הוא השאיר בצוואה, שכל מי שיהיה בצרה
ויבוא להתפלל על קברו -- ייושע. הקהילה היתה
גדולה וע"י מרן האב"ד ר' מאיר א"ש זצ"ל
פעלו עוד שני דיינים: הרה"ג ר' משה לייב
זצ"ל והרה"ג ר' מנחם צבי רוזנבורג זצ"ל. זה
האחרון נהל גם ישיבה רמה, וכך היו בעירנו
בבר לפני 150 שנה 2 ישיבות גדולות. כ"כ חי
ופעל בעירנו סופר סת"ם בהיר וירא שמים
הרה"צ ר' יעקב ז"ל אשר רבינו הגאון מהר"ם
א"ש זצ"ל הניח לכתוב לו ממנו ספר תורה,
ועי"ז היה קורא לו מחותן (ע"ד מאמר חז"ל "כל
הכותב ס"ת להברה כאילו נתן לו את בתו").
בשנת תקצ"א פשטה בעירנו המחלה הנוראה
-- חולירע, שאחוה ברבים מבני קהילתנו והפילה
חללים למכביר. ההתעסקות עם המתים היתה
מסוכנת ובלתי אפשרית, אלא סיידו אותם בסיד
ובקלונסאות ארוכות היו מוציאים אותם מהבית
ודוחפים אותם לקבר. (עיין' ס' :הדרת קודש"
הנ"ל, וכן את ההקדמה של ס' "זכרון מנחם"
עה"ת). בשנה תר"ט חזרה מגיפה זו ופגעה
הפעם בעיקר בילדים ר"ל. בשנת תרי"א הקימו
בבית החיים מצבת אבן גדולה, אשר מצדה האהד
נכתבו דברי מוסר בהתעוררות גדולה, שהחי יתן
אל לבו, ומצדה השני נכתב בזה"ל: "אבן מקיר
תזעק על שבר בת עמי בשנת תקצ"א ואחריו
הכביר תר"ט ע"י חולה הקאלערע, אתם צאן
טבחה, שאו נא לפשע אחיכם אשר לא יכלו
לעטות אתכם חסד של אמת. זכרון נשמתכם
הרות על לבנו כל ימי הלדינו. בשנת "א'ת'ה
ג'ב'ר עליית קיר קטנה העמדנו הנה להעיר על
המות לבבינו הסער בקרבינו, ה' הטוב רפאינו
וקומם מעפר אחינו".
שנים מספר לאחר שמרן הרה"ג מוהר"ר מאיר
א"ש עזב את עירנו נבחר לאב"ד שוב אחד
מגדולי תלמידי מרן החת"ס ז"ל הרה"ג ר' יהושע
כ"ץ (מורפלט) זצ"ל, בעל חידושי מהר"י כ"ץ,
הוא שימש בקהילהנו כשנתיים. אח"כ עברו שוב
שנים מספר בלי רב אב"ד עד שבשנת ה'ו'א
מ'ו'ר'י'נ'ו ו'ה'ו'א ר'ב'נ'ו' (תר"י) לפ"ק פנו
ראשי קהילתנו אל מרן הגה"ק מוהר"ר שמעון
סופר זצ"ל בן מרן ההת"ס זצ"ל שהיה אב"ד
בקראקא, בכתב רבנות אשר נמצא בידינו גם
היום כתוב על גויל באותיות גדולות ובכתב
נהדר, וחתום ע"י 70 מראשי הקהילה. האריך
כתב הרבנות הוא יום א' ג' באלול, ה"ה 'הגאון
'הגדול 'מפורסים 'מאוד מו"ה שמעון לפ"ק.
בתקופת מעבר זו שמש כדיין ומו"צ בעירנו
הרה"ג ר' מיכאל קרויס זצ"ל, תלמיד מרן הגה"ק
מוהר"ר ר' יהודה אסאד זצ"ל בער"ח תשובת
מהרי"א ר' מיכאל ז"ל חתום גם על כתב הרבנות
למרן ר' שמעון סופר זצ"ל. הוא המשיך לשמש
בקודש בדיינותו גם בימי מרן הגורן דוד זצ"ל
ואף בימי מרן הבן גרני זצ"ל.
בשנת תרי"א נתקבל כאב"ד הגה"ק האדיר
המפורסם מרן ר' אהרן דוד דייטש זצוק"ל בעל
מת"ס "גורן דוד", ששימש מקודם בק"ק שעבעש
תע"א. אתו מתחילה תקופת שושלת רבנים
שמלכה בעירנו בן אחר בן, קרוב למאה שנים
עד השואה. סרן בעל הגורן דוד זצ"ל הי' מגדולי
תלמידי החת"ם ז"ל ונחשב בזמנו לגאון וצדיק
הדור. בתקופת מלוכתו שנמשכה ז"ך שנים,
מתרי"א עד תרל"ח, הלכה והתפתחה קהילתנו
הן בחומר והן ברוח. אז בשנת תרכ"ו הוקם בית
הכנסת הגדול המפואר שהי' בית הכנסת
האוטודוקסי הגדול ביותר להונגרי'. לחנוכת ביה"כ
הוזמנו והופיעו גדולי הדור ובראשם ידידו של
רבנו הגרן דוד ז"ל, הגה"ק רבן של ישראל מרך
הכתב סופר 'זצ"ל. הישיבה הלכה והתפתחה. כ"כ
נקבעו תקנות קבורות לק"ק ולח"ק. הנה אחת
התקנות לדוגמה של הח"ק (משנת תרי"ב):
"בז' אדר מחוייבים כל בני הח"ק להתענות עד
אחר זמן מנחה גדולה, ומיד לאחר תפלת שחרית
ילכו כל בני הח"ק עם הרב נ"י לביה"ע חדש
וישן ושם ידרוש הרב וישמיע לעם דברי כבושין
ממיתת משה רבנו ע"ה,כיד ה' הטובה עליו,
ומחוייבים לעשות סעודה בו ביום, כדי לחבב
המצוה, וגם הרב צריך ללכת לסעודה, ועל החז
דמתא לשורר את הזמר הידוע "שוכני בתי
חומר", וכאשה מישהו רוצה להיות חבר בחה"ק,
נותנים לו כוס יין בגביע הגדול של כסף ואומרים
לו" אחינו אתה". כתקנה זן ודומות לה נתקבלו
והיו במשך הזמן ליסוד מוסד של קהילתנו הק'.
בזמן הפירוד הגדול של קהילות הונגרי'.
לשגדולי תורה לשרי האומה פרשו והקימו בגאון
ובכבוד את הזרם ההרדי של הקהילות הקדושות
בהונגרי' שנקראו ארטאדאקסען היה רבנו מר
בעל הגורן דוד זצ"ל הרוח חהי' של ארגו
הקהילות החרדיוא ובצדק אפשר לכנותו בש
מיסד האורטודןקסיע. קהילתנו נשארה באגוד
אחת נאמנה לה' ולתורתו, ורבני-ה, חכמי-ה
ופרנסי-ה היו תמיד בין חברי הנהלת הלשכה
המרכזית ליראים (ארטאדאקסישע לאנדעס קאנצעליי)
שמקום מןשבה הי' בבודפסט.
השפעת רבנו מרן הגורן דוד זצ"ל על הקהלות
האחרות ברחבי הקיסרות האוסטרו-הונגרית
היתה מפורסמת, וכמעט לא נעשה שום דבה באף
קהילה מבלי להיועץ בו. הוא גס היה אחד
הדוברים הראשיים של היהדוה הנאמנה בפני
הקיר"ה. לפי הספר הק' "גורן דוד" אנו רואים
שמרן ישב חדשים רבים בבודפסט ומסביבו
הגאונים דק"ק אונגוואר, פרסבורג, תוסט, סיליש
ועוד, והתיעצו בענין הקהילות החרדיות.
הם תקנו תקנות רבות לכל הקהילות. בזכותו
הותקנו וסודרו עירובין בקהילות שונות,
שהראשונה מהם היהה קהילתנו יארמוט.
בתקופת כהונתו של מרן הגורן דוד זצ"ל
כאב"ד, שימש כדיין ומו"צ הרה"ג ר' מיכאל
קרויס זצ"ל (הנ"ל). שלשת בניו של מרן זצ"ל,
והם הגה"ק ר' יוסף ישראל זצ"ל שימש כראב"ד
בסענדרא (עד שעבר לשבת על כסא אביו
בקהילתנו הק'), הגה"ק מוהר"ר משה זצ"ל בעל
מ"ס "דרושי והידושי הרמבא"ד", היה אבד"ק
שאלגוטאריאן משנת תרל"ה-תרצ"ה והגה"צ
מוהר"ר יצחק דוב זצ"ל ישב על התורה ועבודה
בעירנו והשתהף גם בהנהלת הישיבה הק'. כן
ישבו בעירנו שני גאונים מפורסמים הרה"ג ר'
חיים מהומנא זצ"ל והרה"ג ר' הירש ליב אבדק"ק
פיטעני זצ"ל, תלמיד מובהק למרן בעל ההת"ס
זצוקלל"ה.
מרן הגורן דוד זצ"ל נפטר ביום כ"ג ניסן
תרל"ה בעירנו ושם חלקת מחוקק ספון. מסביב
לקברו נשארו אמות מספר לרוחב ולאורך בלי
קברים, כי לפי תקנת הח"ק, בהתאם לצוואתו של
הגאון, לא נקבר שם איש, כדי שלעת מצוא
יוכלו לעלות ולהתפלל על קברו. הקבר הראשון
מצד מרן זצ"ל הוא של בנו מרן הבן גרני זצ"ל,
על ידו של בנו השני הרה"צ ר' יצחק דוב זצ"ל,
ומצד שני הרה"צ ר' חיים מהומנא זצ"ל.
בסכום אפשר לומר, שמרן הגורן דוד זצ"ל
הניה יסוד לתנופה מחודשת של התפתחות
קהילתנו. היתה זאת תקופה סוערת למדי לקהלות
הונגרי' וקהילתנו בהנהגתו הברתה יצאה
מחוזקת שבעתיים ברוח.
את כס הרבנות בקהילתנו ירש בנו בכורו
הגה"ק מוהר"ר יוסף ישראל זצ"ל, בעמח"ס
"בן גרני. שבע שבתות שנים ישב מרן על כסא
הרבנות בעירנו מתרל"ח עד תרפ"ז, ובמשך
תקופה ארוכה זו נהל את עדתו הק' במסירות
ובנאמנות לפי היסודות והדרך של אביו הגדול.
הוא הקים דורות רבים של ת"ח ורבנים. קרב
מאד את תלמידיו. מרן זצ"ל השתדל שבקהילתו
ישבו ת"ח לומדי תורה ודאג לתלמידיו שיתיישבו
בעירנו. ואפשר להגיד שרוב בעה"ב שבעיר היו
תלמידיו ממש. הוא אהב עד כדי כך תלמידיו
שחילק להם מקהילות מחוזו שהסתייכו לו
ברבנות ומינה במקומות שונים את בחירי
תלמידיו.
בימיו נבנו בעירנו מספר בניני צבור מפוארים
והם: בית המדרש הגדול, בנין ועד הקהילה,
מקוה טהרה גדול ומפואר. (אגב, למען הבן גרני
זצ"ל היה גם מקוה מעין פרטי בביתו שהיה
משתמש בו). גם הישיבה התפתחה והתקיימה
יפה וגאונים רבים ששימשו אח"כ בקודש יצאו
ממנה.
מרן הבן גרני זצ"ל ביקר גם בארץ-ישראל
וקנה כאן דירה בכולל אונגארין. כן הביא
הביתה אבן קדושה ירושלים, עלי' הי' עומד בעת
תפילתו לאחר שנסתלק העברה האבן והעמדה
כתחת לעמוד של הש"צ בביהכ"נ הגדול.
בזמן כהונת מרן הבן גרני זצ"ל כאב"ד,
שימשו כדיינים ומו"צ הרבנים: הגאונים: ר'
ברוך ליברמן זצ"ל, ר' שמעון גלטשטין זצ"ל
ותלמידו המובהק הגה"צ ר' אברהם הרשקוביץ'
זצ"ל. (ר' אברהם זצ"ל המשיך לשמש גם בימי
רבנו האחרון הגה"ק ר' חיים אהרן דוד זצ"ל).
באותה תקופה ישבו בעירנו גם הרבנים הגאונים
הצדיקים הר"ר משה יונגרייז זצ"ל אב"ד קאשוי,
הר"ר יצחק לורנץ זצ"ל אב"ד אורוסי, הר"ר
שמחה בונם ברייער זצ"ל אב"ד טאב, והרה"צ
ר' היים כהן זצ"ל.
חיי הכלכלה של בעלי הבתים בעירנו הלכו
והתבססו במשך התקופה הארוכה של שלום
ושלוה שלפני מלחמת העולת הראעוגה. בד בבד
עם זה הוקמו והתמתחו מוסדות צדקה וחסד
נוספים.
בשנת תרפ"ז החזיר רבנו מרן הבן גרני זצ"ל
את נשמתו למרומים ובמקומו נבחר פה אחד כרב
אב"ד בנו, רבנו הגה"ק מוהר"ר חיים אהרן
דוד דייטש זצוק"ל הי"ד, רבה האהרון של
קהילתנו מלפני השואה. (את תולדותיו ראה
במקום אחר בספר זה).
ימי כהונאו שהתחילו בשלום ובשלוה נסתיימו
בשואת יהודי הונגריה ע"י הצוררים הפשיסטים
ימ"ש וביניתם גם קהילתנו עם רבנו בראשה.
במשך שנות כהונתו הוקמו ופעלו מוסדות צבור
רבים, מהם שהיו כבר והתרחבו, ומהם חדשים
שהוא יסדם. גם בני הקהילה חיו ברווחה כלכלית
שגרמה גם להרחבת היי התורה והצדקה.
חברות רבות התקיימו ופעלן בקהילתנו --
ותיקות וחדשות, והן:
א) החברה קדישא, שהנהלתה היתה נבחרת
פעם בשנה ביום ר"ח אדר, ואשר עסקה נוסף
לפעולותיה הרגילות, גם 'בעניני צדקה, ' כגון
עזרה רפואית לחולים נצרכים, חמרי הסקה בחורף
לנזקקים וכן צרכים שונים.
ב) חברה ש"ס, שכללה את רוב בני הקהילה,
במשך יובל שנים היה היו"ר שלה הרה"צ ר' צבי
שווארץ הי"ד ז"ל מ"מ. השיעורים התחלקו ל-3
סוגים: אחד בשביל הזקנים לומדי העיר, השני
בשביל סוחרים ואנשי מלאכה, ושלישי בשביל
בע"ב צעירים. נוסף לכך למדו ש"ס גם בחברת
תפארת בחורים, שם ישבו בהורי עירנו שהפסיקו
ללמוד בישיבות. גם לאלה שלא לכדו ש"ס,
התקיימו וביעורים במשניות, בחומש רש"י
ובתהילים.
בהברה ש"ס היו מחלקים את המסכתות לבע"ב
אשר נוסף לשיעור בצבור היו לומדים גם לחוד
כ"א את מסכתו. בזה היו משחטפים גם בע"ב
שלא למדו בעצמם, אלא היו מחלקים להם מסכת
והם היו מוסרים חלקם ללמוד לעניים ומשלמים
להם ברווה. כל שנה היו מסיימים את הש"ס,
והסיום עם סעודת המצוה הגדולה היה כל שנה
המאורע התורני המרכזי בחיי קהילתנג בו
השתתפו גס בני קהילות הסביבה עם רבניהן
בראשם. שמהת תודה וו נמשכה תמיד עד אור
הבוקר, והיתה נפתחת בדברי וחידושי רבנו זצ"ל
שהיה דורש ולומד על הסוגיא המיוחדת שלמדו
בכל המקומות במיוחד לסיום הש"ס, והחזיקו
אתריו רבני הסביבה, ת"ח ועוד. אשרי עין ראתה
כל אלה, שראו כבוד גדול כזה לתורה ולומדיה.
ג) חברה ותיקה ומיוחדת במינה היתה חברת
התהילים שבעירנו, אשר בראשה עמד הובני
הצדיק חו"ב השו"ב והש"ץ מוהר"ר שמואל פנחס
סג"ל ברוין, שהיה יו"ר כל השוחטים החרדיים
בהונגריה. בבית הכנסת הגדול ובבית המדרש
של הדיינים היו אומרים כל יום בכמה מנינים
ספר אחד תהילים, ואילו בימי ששי, ש"ק ומר"ת
אלול עד יוה"כ כל יום היו מסיימים את כל ספרי
תהילים.
אולם גם חברות אחרות חשובות היו ופעלו כ"א
בשטחה היא, הצד השוה בהן שכולן פעלו בשטח
לימוד התורה ומתן צדקה והן: חברת ת"ת, חברת
אור תורה, חברת שומרי שבת, ביהמ"ד של
הדיינים, חברת סנדקאות, חברת תפארת בחורים,
חברת הסד נעורים, חברת משניות, חברת מזונות,
מושב זקנים, הלנת אורחים ועוד.
על כולן יש לציין את ועד הקהילה שניהל
את כל עניני קהילתנו. להנהלת הקהילה נבחרו
9 בע"ב ומועצה בת שתי פעמים ח"י נבחרים.
יו"ר הכבוד של הק"ק ושל כל החברות בעירנו
היה רבנו זצ"ל ההנהלה והמועצה היו נבחרות
ע"י כל חברי הקהילה פעם ל-3 שנים. רבות
ושונות היו פעולות הנהלת הקהיעלה, מהן למטרות
צדקה מובהקות, כגון קמחא דפסחא, תמיכה
כספים קבועה לעניי עירנו וכו', החזקת בתי-הכנסת,
ומהן פעולות ייצוג בפני השלטונות, וכך
החזקת משמשים בקודש, תמיכה בישיבה ועוד.
את כל ההוצאות הללו של הצדקה, משכורת
המשמשים בקודש והמנגנון וכו היו מכסים ממסי
החברים. בסיכוס אפשר לומר שחיי התורה
והקהילה הו ערים מאד. בית הכנסת הגדול אשר
נבנה עוד ע"י מרן הגורן דוד זצ"ל הלך והתמלא
משנה לשנה והפך למקרש מעט וםריכז בתוכו
מאות מתפללים. בחצר בית הכנסת היו בית
השחיטה והאטליזים. בחצר שע"י ביהכ"נ התרכזו
למעשה כל החיים הצבוריים-הארגוניים והדתיים
של קהילתנו. בחצר אהת היי: בנין ועד הקהילה,
דירת רבנו זצ"ל, ביהמעד הגדול, דירות למשמשי'
והבנין החדש והמפואר של הת"ת, ובשכנותו בית
הספר העממי. בת"ת עצמא היו בד"כ 5 כתות,
החל מקריאה ותפילה ועד גמרא רש"י ותוס'.
כשילדינא היא מסיימים למודיהם בת"ת. היו
עוברים 'לישיבה הק' שבקהילתנו או נוסעים
ללמוד לישיבות אחרות. במשך תקופת כהונתו
של רבנו זצ"ל התעלתה וגדלה הישיבה למאה
בחורים ומעלה ורכשה לה שם כאחת הטובות
בהונגריה. יש בזה חלק רב לבעלי-בתים של
קהילתנו, אשר לא חסכו מאונם ומהונם לעודד,
להחזיק ולתמוך בבחורים הלומדים, הן ע"י מתן
מזונם, בצורת אכילת "ימים", והן ע"כ מתן תמיכה
כספית שבועית קבועה לנזקקים. התפתחותה זו
של ישיבתנו הק' תירשם לעולמי עולמים לזכותם
של הקדושים הי"ד, נדיבי עירנו, ובראשם יו"ר
דחברת מזונות העסקן היקר והנעלה, ירא ושל
מוהר"ר דניאל סנטו ז"ל הי"ד. תעמןד להם
זכוהם זו, אמן.
במשך הזמן נפתהה גם פנימיה לבחורי הישיבה
שלא היה באפשרותם החמרית לשכור להם מקום
ללון. כן היה "מנזה" (מסעדה) לאלה מהתלמידים
שלא רצא לאכול אצל בע"ב מתוך בושה והעדיפו
לשלם פחות יותר עבור כלכלתם.
בסיכום, הישיבה ובחוריה נתנו צביון תורני
מוהלך לקהילתנו שנהפכה ע"י כך לעיר שבכל
שעות היול והלילה קול התורה נשמע בחוצותיה
קהילתנו קיימה גם בית-ספר יסודי יהודי, בו
היו כל הכתות מלמדות את המקצועות הכלליים
תחת פיקוח דתי מובהק. ואלה שהמשיכו ללמוד
בבי"ס תיכוניים כלליים, קבלו שיעורי דת
מיוחדים מאת הר' ד"ר נתן נטע וייס הי"ד.
ההרכב המקצועי של בני קהילתנו היה דומה
לכל הקהילות בארץ ההיא, דהיינו: רובם סוחרים
מיעוטם בעלי מלאכה, פקידים ובעלי מקצועו
אחרים. הצד השוה בהם שלרובם היתה פרנסה
בכבוד וחלק מהם אף היא בגדר עשירים מופלגי'.
אהדיל מבעה"ב שמ קהילתנו תפסו עמדות
ציבוריות חשובות בניהומ העיריה.
היחסים בין קהילתנו לבין השלטונות ההונגריי'
עד עליית הפשיסטים, היו בד"כ תקינים, ' בראש
וראשונה הודות לרבנו זצ"ל, אשר גם כל השרים,
הרוזנים, הכמרים ומנהיגי המשטר כבדוהו מאד.
(ראה תולדותיו). מובן שבני קהילת רבנו זצ"ל
נהנו מיחס זה. וכן בחורי הישיבה אשר הודות
לרבנו זצ"ל קבלו הגנה הרידית מצד המשטרה
המקומית, נגד נוער אנטישמי. בין הבחורים היו
גם פליטים שתעודותיהם הרשמיות לא היו בסדר,
וגם הם נהנו מיחסים אלה.
מצב היהודים בהונגריה הורע בשנות הארבעי'.
חוקים אנטי-יהודיים הופיעו חדשים לבקרים,
ולבסוף חלק גדול של הגברים היהודיים נלקח
לעבודות כפיה. בין אלה היו גם בני קהילתנו,
שיצאו למחנות והובאו גם לחזית הקדמית
באוקרינה. אז התחלנו להרגיש את הטעם המר
של השואה המתקרבת. עירנו היתה קרובה לגבול
הסלובקי ולכן קהילתנו לקחה חבל פעיל ורב
בפעולות ההצלה של יהודי מדינה זו. לילה-
לילה היו עוברים פליטים אח הגבול בהדרכת
בני קהילתנו. ובני הישיבה. כאן היו מלבישים
אותם, מאכילים ומציידים אותם בכסף ואוכל,
ולפעמים גם קולטים אותם תחת שמות מזוייפים.
למהות מצב זה, ישיבתנו לא נסגרה. בעידוד
רבנו זצ"ל ובתמיכת הבע"ב של הקהילה עוד
הרחבנו את יכולת הקליטה של הישיבה, לפי
דברי רבנו ז"ל: "כדי שיהיו מקומות תורה גם
תחת אלה שהושמדו".
אולם, למרות הכל, מה שיגורנו- - בא. היטלר
ימ"ש וקלגסיו כבשו בחודש אדר תש"ד את כל
הונגריה והעלו לשלטון את הפשיסטים-חבריהם.
והם הרסו ערים, החריבו מקדשים, ריכזו את
היהודים בגיטאות ואח"כ הגלו אוחם לכבשונות
אושויץ ולמחנות מות אחרים. קהילתנו לא היתה
יוצאת מן הכלל ובני ב' יארמוס היקרים ובראשם
רבנו זצ"ל עלו על מוקד למען קדושת שמו
יתברך, ביום כ"כ סיון תש"ד.
כך נהרסה כליל קהילה קדושה וממוארת אשר
היתה במשך מאות בשנים עיר ואם בישראל,
קהילה שגאוני וקדושי ישראל שימשו בה,
קהילה אשר במשך מאות בשנים לא פסקה
מלתמוך בלומדי תורה. מי יתן לנו תמורתם.
ב יודע בגויים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך.
גם הקהילות הקדושות שבסביבה הלנו
והתפתחו במספר וכן מוסדות תורה ובמע"ט.
מקהילות קטנות אלה יש להזכיר במיוחד את:
א) ק"ק ואמושמיקולא והגליל שבראשה עמר
הרהגה"צ כקש"ת מוהר"ר מנחם צבי דייטש
זצוק"ל הי"ד בן מרן הבן-גרני זצ"ל, אח רבנו
זצ"ל, ששימש מקודם כדמו"צ כב' יארמוט,
והשתתף שם גם בניהול הישיבה הק'. דברים
ופרטים רבים שכתבנו על רבנו זצ"ל בתולדותיו,
מתאימים גס על אישיותו של הר"ר מנחם צבי
זצ"ל. הוא ניהל עדתו הק' באהבה ובתבונת לב
והקים שם מוסדו' קדושה וחסד, למרות שהקהילה
היתה קטנה,
גם ק"ק זו עם רבם ומשפההו הק' בראשה
הוגלו לאושויץ .ועלר על מוקד למען קדוש שמו
יתברך.
ב) ק"ק נוגראדברצל והגליל שבראשה עמד
הרהגה"צ ר' יעקב שרגא יונגרייז זצ"ל הי"ד,
בן הרה"ג ר, משה יונגרייז זצ"ל אב"ד קאשוי.
הוא ניהל בעיירה קטנה זו ישיבה רמה. גם הקים
בה מוסדות תורה וצדקה לתפארת. רוב בני
קהילה זו היו ת"ח מובהקים וכולם יראים ושלמי'
גס הם נהרגו על קידוש השם יתב', באושויץ.
ג) ק"ק אורוסי, שבס"ה גרו בה משפחות
בודדות וככ"ז החזיקו רב הרה"ג ר' זכריה פולאק
זצ"ל הי"ד בן הרה"ג ר' אברהם זצ"ל, חתן הרב
הראשון באורוסי הרהגה"צ ר' יצחק לורנץ זצ"ל
מתלמידי מרן הגורן דוד זצ"ל. גם ישיבה היתה
בקהילה קטנה זו וכן מוסדות הקהילה, שוחט
וכו'
גס הם נשרפו ונהרגו על קידוש השט יתב'
ה' יזכור לנו עקדתם ויעמוד לנו ולכל ישראל
זכותם, אמן.
שנים
מעיר ואחד ממשפחה חזרנו שכולים
ורצוצים ממחנות המות לבתינו ומצאנום
בלי רוח חיים, הכל הרוס, אבוד ועזוב. ביהכ"נ
הגדל, מקדשנו המעט, פוצץ ע"י הצוררים
הגרמנים ימ"ש, בתיגו נהרסו, סשפחותינו נשכלו,
כל המוסדות ובניני הקהילה המפוארים נחרבו,
בשארית כוחותינו נסינו לקומם ולחדש במקצת
את חיינו הרוחניים והגשמיים, הקמנו מיד מטבח
בשר בו אכלו כל השרידים, כי נשארנו בלי בית
ובלי משפחה. שיקמנו וטיהרנו את המקוה. ובבית
הרבני הירא וחרד הקדוש מוה"ר אהרן ברצלר
ז"ל הי"ד סידרנו בית כנסת. השושלת לא נותקה,
בחרנו לנו לרב את בן עירנו הר' מוהר"ר פנתם
קלמן שליט"א תלמיד וחתן רבנו זצ"ל הי"ד, בן
הרב החסיד הק' ר' יואל קלמן חתנו של
הגה"ק מו"ה פנחס הכהן שטיינר אב"ד
דק"ק אילאק זצ"ל הי"ד מתפארת קהילתנו
תלמיד מרן הבן גרני זצ"ל ויד ימינו של רבנו
זצ"ל. בהנהגתו הברוכה ארגננו מהדש את חיי
הקהילה הקדושה. הוא גם הביאנו לידי מצוה
גדולה בעשותנו חסד של אמת עם בני ישראל
הקדושים ששמותיהם בלתי ידועים לנו ואשר
היו הרוגים ופזורים ביערות שבסביבת עירנו.
את כולם הבאנו לקבר ישראל בקבר אחים,
לביה"ע של עירנו. היתה זאת בעיקר עבודת
מצוה של ראש הח"ק בעירנו הרבני התורני
הירא וחרד העסקן מוה"ר יעקב מוזס ז"ל, ומנפטר
כאן בארה"ק י' סיון תשי"ח, זכותם הק' יעמוד
לו. כן ליקטנו את כל שרידי ספרי התורה שהיו
מושלכים בחוצוה, משומשים למטרות טמאות ר"ל
ואף אחד ממאות ס"ת שהיו בעירנו לא נשאר
DS~. אספנו אותם וגנזנום בכיה"ע ע"י קבר
האחים של הקדושים הי"ד.
במשך הזמן בנינו בית לאפית מצות, התקננו
עירוב אוטומטי ועוד. כ"ז עשינו, למרות שידענו
שלא נישאר בעירנו בין הגויים הטמאים שעוללו
לנו בל זאת. בכ"ז השתדלנו להקים את כל יסודות
הקהילה גם לתקופת מעבר, שהיתה שוב לעיר
ואם ומרכז לכל קהילות הסביבה.
בינתיים זכו רוב השרידים לעלות לארה"ק
ולבנות כאן את ביתם הקבוע.
תהיינה, איפוא, שורות אלו שהבאנו כאן
למוכרת נצח לקהילתנו המפוארת, לסביבתה
ולבניה הקדושים, אמן.
ועד מפיצי כתבי יד
של מרן הגה"צ אבדק"ק ב' ירמוס זצ"ל הי"ד
פנחס קלמן
ישראל בראון
יצחק דוד ברצלר